גמרא
פירוש
לְיָרִיד שֶׁל הדרן עלך משקין בית השלחין
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עכו״ם".
יריד של עכו״ם – יומא דשוקא. ומעלה בערכאות – לקיימן בחתימתן דכיון דהשתא הוא דמשכח להו וליומא אחרינא לא שרי. אוהרי – שצדין בו דגים שקורין רוש״א. איזלי – רשתות שצדין בו עופות. למגדל תנורא – לעשות התנור מחדש. מהולתא – נפה. בימות החמה – כלומר כשיש ימות החמה כגון בפסח דחבול עלמא שאין יורדין בו גשמים מותר לעשות בו תנור לפי שלאלתר יבש ויכולין לאפות בו פת ברגל לצורך הרגל. כאן בימות הגשמים – כלומר כשיורדין הגשמים ברגל כגון בסוכות אין עושין תנור לפי שאינו יבש לאלתר עד לאחר הרגל ועבד טירחא שלא לצורך הרגל. מתני׳ מעקה למרפסת – כותל קטנה העושין על האיצטבות שלפני העליות גדולות כעין שיש על שפת נהר רייניס. שפין את הסדקין – שבתנור. ומעגילין אותן במעגילה – שגוללין על קרקעות התנור עץ גדול עגול כדי לסתום הסדקין. ביד וברגל – שלוקח בידו עץ ובועטין ביד על התנור לסתום הסדקים או בועט ברגלו על קרקעות התנור. מחלצים – עץ כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה. ציר – רגל הדלת כמו הדלת תסוב על צירה (משלי כו). צינור – הוא החור שבאסקופא התחתונה כמו צינורא דדשא. הקורה – מה שעל הפתח שתחזור בו הדלת וקורין אוברטו״ר. מנעול – בלבדור״א. ובלבד שלא יתכוין לעשות מלאכתו במועד – כשיש לו לתקן כל אילו בשאר ימות השנה ומניחו עד המועד. וכבשין – של ציר כלומר דגים ושאר דברים שכובשים במלח שיכול לאוכלן במועד שלא יהא צריך להמתין באכילתן עד לאחר המועד שיהו נכבשין מהר וראויין לאכול מיד. גמ׳ הוצא – הוצי דקל. דופנא – עבדי לחיים של גדר. ואינו טח בטיט – זה הוא מעשה הדיוט. מעגילה – דרך אומנות יותר. ביד וברגל – דלאו מעשה אומן הוא לא כל שכן. כעין מעגילה – ולא מעגילה ממש אלא כעין מעגילה ביד וברגל. עד ימיו – של יוחנן כ״ג היה פטיש מכה בירושלים בחולו של מועד והוא גזר עליו ובטלו אלמא אסור ומתני׳ קתני ומתקנין מנעול ומפתח. מתניתין דמתקנין אלו בחוש״מ בדנגרי – במנעול של עץ שרי דלא הוי קלא רבה. בדנפחי – דפטיש היינו קורנס אסור דהוי קלא רבה ואולודי קלא אסור. מגלי – מסר הגדול שרי דלא מוליד קלא כלום. בחציני – ברר״א אסיר דהוי אולודי קלא טפי. לאחר שגזר – יוחנן כ״ג. הא ר׳ יהודה הא ר׳ יוסי – בפירקא דלקמן (דף יב.) דרבי יוסי לא בעי לשנויי לדבר האבד ומתני׳ דשרי הכא כל הני בלא שינוי ר׳ יוסי היא. כמאן מדלינן האידנא קביותא דדשא – כשיוצאין מסמרים של עץ מן הקורה שעל הפתח דשרי למיעבד בלא שינוי. בדיתא – שם נהר. לבאי – שם מקום. כוורי – הכי עשו דרך לנהר שיצאו מימיו ונשתיירו שם דגים הרבה. למימלח – הרבה אע״פ שאין יכולים לאוכלן במועד שהרי היו מלוחין הרבה. כבשין – בחומץ ובמלח שקורין קונפושט״א והכא נמי כיון שמלחן הרבה כדי להצניען תו לא חזו במועד. אמר ליה הני נמי – דמלחינהו. מתאכלי – במועד. אגב איצצא – שמושך המלח מהן. שיתין איצצי – כלומר רוחצין אותו הרבה פעמים מצצי ליה ששים זימני. רב איקלע – במועד. תילתא מילחא – אגב איצצא. סמוך למיסרחיה מעלי – כלומר יפה הוא לאחר זמן שניצוד יותר מההיא שעתה דניצוד. טוויא באחוה – במלח שהמלח נברא מן המים כדגים. אסקיה באבוה – לאחר שצלאו נותנו במים צונן. אכליה בבריה – מטילין אותו בציר היוצא מן הדגים ואוכלין אותו. משתיא עליה אבוה – ששותין עליו מים שדגים נבראו מן המים. לטעון גופא – כלומר לאחר אכילתו מהלך הרבה קודם שישן. ולא לטעון פוריא – לא ישן לאלתר אחריהם. תחלי – שחלים. מיא ולא שכרא – מוטב לשתות אחריהן מים ולא שכר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush